בן ברוך נ' חברת פלאפון בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לחיוב הנתבעת בסך של 31,000 ₪ בגין עיכוב בניתוקה מהנתבעת.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי הגיעה בתאריך 14.11.2010 לתחנת השירות של הנתבעת, ולכן שהוברר לה כי נשארו ארבעה ימים לסיום ההתחייבות, ביקשה ביוזמתה שלא להתנתק. לאחר מכן, כלתה ביקשה טלפונית לנתקה, ונציגה של הנתבעת אישרה כי הדבר ייעשה. לאחר מס' ימים, שוב התקשרה, והדבר חזר על עצמו פעם נוספת עד שהודיעו לכלתה כי על התובעת בעצמה להגיע לחתום על טופס התנתקות ואכן היא באה וחתמה על הטופס. למרות זאת, חויבה בבנק בסך 140 ₪. בנה התקשר שוב וזיכו את חשבונה בסופו של דבר עבור חודשיים. התובעת טוענת כי מגיע לה פיצוי בגין הטרחה והנזק, עוגמת הנפש והסבל.

הנתבעת טוענת כי התביעה מופרכת ומוגזמת, כי אכן התובעת אולי לא קיבלה שירות כיאות, אולם התביעה היא קטרנית והתובעת קיבלה את הזיכויים המגיעים לה.

אכן, כטענת הנתבעת, מדובר בתביעה מוגזמת מבחינת סכומה, גם אם אקבל את דברי התובעת במלואם כאמור בכתב התביעה, מדובר בחמש שיחות טלפון ובשתי התייצבויות של התובעת אצל הנתבעת, כאשר באחת מהן היא עצמה ביקשה שלא להתנתק.

התובעת לא הוכיחה כי היא עובדת, כך שלא ברור לי מהו הפסד ימי העבודה שהיא מדברת עליהם, כאשר לכל היותר מדובר בהתייצבות אחת מיותרת.

אני מקבלת חלקית את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 500 ₪, הכולל הוצאות משפט לרבות אגרה.

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: